שני ואח' נ' יורשי המנוחה קוגוס רחל ז"ל - פסקדין

פסק דין חלקי

המנוחה, קוגוס רחל, התגוררה בבית המשותף ברח' אפרים בנתניה בקומה הראשונה, כאשר התובעים בתביעה זו , שני אורלי ואבי התגוררו בדירה מעליה. לאור הרחבת בניה שביצעו התובעים בדירתם, בניה בגג המשותף, בנית מחסן בחצר הבית המשותף ובנית ממ"ד בקומה הראשונה ליד דירת המנוחה הוגשה על ידה תביעה בשנת 2002 במסגרת ת.א. 4454/02 לצו מניעה קבוע וכן צו הריסה שכן טענה לפגיעה בזכויותיה הקנייניות לאור הפרת סעיף 48 לפקודת הנזיקין – גרימת מטרד ליחיד.

התובעים כאן התגוננו מפני התביעה ואף הגישו תביעה שכנגד וטענו שהמנוחה הסכימה לבניה ועל כן עליה לשלם עלות הבניה.

במסגרת הדיון שהתקיים באותה התביעה הוגשו חוות דעת הצדדים ומונה מומחה בית משפט המהנדס אופיר שנתן חוות דעתו לענין התאמת תוספות הבניה של התובעים להיתר הבניה.

לאחר שהתקיים הליך הוכחות במסגרתו נחקרו הצדדים ואף המומחה והוגשו סיכומים קבעתי בפסק דיני מיום 20.4.06 שהתובעים יהרסו כל הבניה שבוצעה על ידם במחסן מעבר להיתר הבניה שניתן . לענין קיר הממ"ד קבעתי שעליהם להזיז את הקיר כך שלא יסתיר את אור השמש מחלון דירת המנוחה, ובהתאם להיתר הבניה. התביעה שהגישו התובעים נדחתה.

התובעים לא ביצעו פסק הדין והתקיים הליך של בזיון בית המשפט בענין זה.

בתביעה זו המונחת בפני טוענים התובעים לביטול פסק דיני לאור עובדות חדשות שהתגלו. האחת שלא ניתן ליישם את פסק דיני בכל הנוגע להזזת קיר הממ"ד שכן הזזת הקיר תערער את יציבות הבניין כולו, והשניה שהחלון בדירת המנוחה הוא שנבנה בחריגה מהיתר הבניה ולא קיר הממ"ד שכן הבנין נבנה שלא בהתאם לתוכניות הבניה ומשכך יש פסק דיני ניתן בטעות ויש לבטלו מאחר ואם היה החלון בדירת המנוחה נבנה בהתאם לתוכניות הבניה, אזי לא היה נחסם כתוצאה מבנית קיר הממ"ד.

כן צירפו התובעים חוות דעת המהנדס שי שטרית לכתב התביעה.

הנתבעים, יורשי המנוחה טענו בכתב הגנתם שפסק הדין ניתן לביצוע.

עוד טענו שאין כל מקום לפתוח את פסק הדין שניתן על ידי אשר הפך חלוט.

עלי לציין שהנתבעים כאן הגישו תביעה נפרדת כנגד התובעים בגין סכומים שעליהם לשלם להם לאור העובדה שפסק דיני לא מיושם עד היום והנזק שנגרם למנוחה כתוצאה מכך.

בדיון שהתקיים בפני ביום 5.7.10 קבעתי שבכל הנוגע לשאלה הראשונה של יישום פסק הדין, מאחר וקיימות חוות דעת סותרות של הצדדים מן הראוי למנות מומחה מטעם בית המשפט שיחווה דעתו בשאלה האם אכן ניתן ליישם את פסק הדין או שיישומו יערער את יציבות הבנין כולו.

לגבי השאלה השניה , הסכימו הצדדים לסכם טענותיהם בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק זה. משכך פסק דיני החלקי מתייחס אך ורק לשאלה השניה שהיא האם יש מקום לביטול פסק דיני הראשון לאור העובדה שהבית כולו נבנה שלא בהתאם לתוכניות הבניה ולמעשה החלון בדירת המנוחה הוא שנבנה בסטיה מהיתר.

מונחת בפני חוות דעת מומחה התובעים המהנדס שי שטרית לפיה בעת הקמת הבנין בו מצויות דירות הצדדים בעבר הרחוק, מיקום החלון בדירת המנוחה הוזז ביחס להיתר הבניה המקורי של הבית, משכך קיימת טעות בקביעת המהנדס שמונה מטעם בית המשפט שכן אין כל תזוזה של הממ"ד ביחס להיתר הבניה של התוספת, אלא הוא נבנה בהתאם להיתר.

בהעדר כל חוות דעת נגדית מטעם הנתבעים ובהעדר כל ראיה אחרת נקודת המוצא אם כך הינה שאכן הבנין בו קיימות דירות הצדדים נבנה בעבר תוך סטיה מתוכניות הבניה כך שלמעשה חלון דירת המנוחה נבנה בסטיה מהיתר הבניה המקורי של הבנין.

השאלה העומדת לדיון הינה האם אכן נפלה טעות בפסק דיני לאור מסקנה זו אשר מחייבת ביטול פסק הדין. איני סבורה כך.

בפסק דיני המפורט קבעתי שהממ"ד שנבנה על ידי התובעים שלא בהתאם להיתר מסתיר את החלון הפונה למזרח בדירת המנוחה, מונע איוורור בחדר ואף כניסת אור שמש וכן מגביל את שדה הראיה של המנוחה ובכך נפגעה שלוות חייה שכן עסקינן במטרד.

בפסק דיני קבעתי שאף אם המסקנה היתה שהממ"ד נבנה בהתאם להיתר אזי מסקנתי היתה זהה שכן קיים מטרד מהותי – ראה סעיף 17 לפסק דיני.

עוד קבעתי שפתרונות אפשריים אחרים שהוצעו לא התקבלו על ידי המנוחה, שכן כיום לאור בניית הממ"ד מחצית החלון בחדר השינה סגורה ואינה מאפשרת כל כניסת אוויר ואור שמש ובכך נפגעת איכות חייה של המנוחה, אשר מבלה בביתה כל שעות היום והלילה מבלי יכולת לצאת לאור מצבה הרפואי.

כן ציינתי שהתובעים ראו במהלך הבניה שקיר הממ"ד שבונים הם חוסם את חלון המנוחה, אולם לא הפסיקו הבניה ולא ניסו למצוא פתרונות אחרים במהלך הבניה ועל כן אין להם אלא לבוא בטענות לעצמם. משכך קבעתי שיש להזיז את קיר הממ"ד כך שחלון חדר השינה בבית המנוחה לא יוסתר.